כהן ואח' נ' מגדל שרותי מימון בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצלייה (כב' השופטת לימור ביבי ממן) ב- הפ"ב (הרצלייה) 3716-07-11 מיום 19.2.2013, (להלן: "ההחלטה"), בה נקבע כי על הצדדים להגיש השלמות טיעון מטעמם בכתב בטרם מתן פסק דין חדש ע"י הערכאה קמא לאחר שהוחזר אליה ע"י ערכאת הערעור. יצויין כי במקור הבר"ע הוגשה גם ביחס להחלטת בימ"ש קמא מיום 25.2.2013, אך בשל התפתחויות בין הצדדים ולאחר הגשת הבר"ע, צמצמו המבקשים בקשתם רק להחלטה מיום 19.2.2013.

אינני רואה צורך לבקש תגובה לבקשה.

בין הצדדים התקיימו הליכי בוררות וניתן פסק בוררות בשני שלבים. המשיבות (להלן: "חברות מגדל"), הגישו לערכאה קמא בקשה לאישור פסק הבוררות ואילו המבקשים הגישו לערכאה קמא בקשה לביטול פסק הבוררות. ביום 1.4.2012 נתנה הערכאה קמא פסק דין בו דחתה את בקשת המבקשים לביטול פסק הבוררות וקיבלה את בקשת חברות מגדל לאישור פסק הבוררות. במאי 2012 הגישו המבקשים בר"ע על פסק הדין הנ"ל שאישר את פסק הבוררות. ביום 30.12.2012 ניתן ע"י בימ"ש זה פסק דין, לפיו ניתנה למבקשים הרשות לערער על פסק דינו של בימ"ש קמא, הבר"ע נדונה כערעור שהתקבל והתיק הוחזר לבימ"ש קמא עם הוראות:

"... כדי שייתן החלטה חדשה בבקשה לביטול פסק בוררות במסגרתה ישקול גם את עילות הביטול ביחס להחלטה הראשונה, וגם את טענת האיחור של הבורר במתן הפסק" (סע' 6 לפסה"ד).

לאחר שהתיק הוחזר, השופטת קמא קבעה בהחלטתה מיום 6.2.2013:

"עיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי. נוכח האמור בה- הצדדים יגישו השלמת טיעוניהם בכתב... לאחר עיון בהשלמה בכתב אבחן האם קיים מקום לדיון נוסף במעמד הצדדים טרם מתן החלטתי".

המבקשים הגישו לערכאה קמא בקשה לביטול ההחלטה הנ"ל, וביום 19.2.2013 נדחתה בקשתם לביטול ההחלטה הנ"ל , תוך שצויין:

"אופן ניהול התיק נתון למותב הדן. בנסיבות אלו ועל מנת שכלל טענותיהם של הצדדים תעמודנה בפני באופן מייטבי ועל מנת שתינתן החלטה מושכלת , סברתי ועודני סבורה , כי יש מקום לאפשר לצדדים השלמת טיעונם תוך התמקדות בנושאים אשר עלו במסגרת פסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי. נוכח האמור, החלטתי עומדת על כנה...".

על החלטה זו הוגשה הבר"ע שלפניי.

אינני מוצאת לפרט את כל טענות ב"כ המבקשים, שכן לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהם רשות ערעור) תשס"ט-2009, (להלן: "הצו") סעיף 1, לא תינתן רשות ערעור על החלטה מהסוגים המפורטים.

סעיף קטן 4 מפרט:

"החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך".

פסק דיני (מיום 30.12.2012) לא התייחס לאופן ניהולו של הדיון המחודש בערכאה קמא. הדבר נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. במקרה דנן כל שעשתה הערכאה קמא הוא מתן החלטה שקבעה את אופן ניהול הדיון המחודש בטענות הצדדים וקצבה מועדים להגשת השלמות מטעם הצדדים, למי שמעוניין בכך. הערכאה קמא אף ציינה מפורשות בהחלטתה כי "ככל שמי מהצדדים סבור כי טענותיו כבר הובאו באופן מלא וממצא רשאי הוא כמובן למסור הודעה כאמור במועדים כפי שנקבעו על ידי". דהיינו ההחלטה התייחסה באופן מובהק לשלבי ואופן ניהול ההליך. אין בהחלטה הדיונית של הערכאה קמא כל פגיעה בזכויותיהם של המבקשים וכל טענותיהם יתבררו כפי שנקבע.

מעבר לכך, עוד לפני צו בתי המשפט משנת 2009, נהגה הגישה שערכאת הערעור אינה מתערבת באופן ניהול הדיונים ע"י השופט המנהל את הדיון, אשר בפניו נמצאים כתבי הטענות והבקשות והוא זה שמופקד על ניהול הוגן ויעיל של התיק. ראו: בר"ע 10678/82 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ג'ורג' יחזקאל (לא פורסם) וכן האסמכתאות המפורטות שם.

לאור האמור לעיל, ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אני דוחה את הבר"ע.

בנסיבות העניין ומאחר שלא ביקשתי תגובה, אין צו להוצאות.

למניעת ספק הדיון שנקבע ליום 8.7.2013 מתייתר ובטל.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ג, 04 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.